גזר דין בתיק ת"פ 32810-02-11

1.         הנאשם הורשע, על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן, המייחס לו עבירה של קשירת קשר לפשע (מספר מקרים רב), לפי סעיף 499(א)(1)  לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירות בנשק (סחר, ייצור, ייבוא ועסקה אחרת) (מספר מקרים רב), לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, ניסיון לעבירות בנשק (סחר, ייצור, ייבוא ועסקה אחרת) (מספר מקרים רב), לפי סעיף 144(ב2) + סעיף 25 לחוק העונשין ועבירות בנשק (החזקה) (מספר מקרים רב), לפי סעיף 144(א) רישא+סיפא לחוק העונשין. 

2. א.     כתב האישום מפרט פרשה מורכבת ומסועפת של עבירות בנשק, פרשה אשר הניבה מספר רב של כתבי אישום כנגד עבריינים רבים, כשחלקו של הנאשם דנן הינו דומיננטי ועיקרי בפרשה.

 ב.        על פי כתב האישום, במהלך שנת 2010 ועד למעצרו של הנאשם, קשר הנאשם קשר עם באסל מוקטרן (להלן: "באסל") ואחיו איסלאם מוקטראן (להלן: "איסלאם") לביצוע עבירות פליליות למטרות רווח.

            במסגרת הקשר עמדו באסל ואיסלאם במרכזו של ארגון, הפועל בשיטתיות, בתבנית היררכית ומתמשכת לביצוע עבירות בנשק ובאמל"ח הכוללות רכישת נשק, חלקי נשק, תחמושת ואמל"ח, סחר בהם, הרכבה, תיקון והובלת נשק לאחרים.

            באסל ואיסלאם פעלו באופן היררכי כך שבאסל עמד בראש הארגון, ניהל אותו, כיוון את אנשיו ופיקח עליהם, באמצעות איסלאם אשר שימש כיד ימינו בארגון, ביצע את הוראותיו של באסל וביצע בשליחותו פעולות הקשורות לעבירות הנשק ולהוצאתן אל הפועל. באסל גם יצר קשר עם סוחרי נשק אחרים שפעלו במקביל לו, תוך יחסי גומלין ביניהם ושיתוף פעולה הדדי למצבור כלי נשק ואמל"ח, וסחר בו עם אחרים. באסל היה אף בעל מומחיות וידע בתיקון כלי נשק, הרכבתם, ושימש מומחה לכל בעיה טכנית או תקלה אליו הגיעו אחרים לשם תיקון כלי נשק מסוגים שונים.

            במסגרת הארגון, ולשם מימוש מטרות הארגון וקידומו, פעלו באסל, איסלאם, הנאשם ואחרים בשיטתיות ונקטו אמצעי זהירות מובהקים בביצוע עבירות הנשק הכוללים: שימוש בביטויים וקודים המוכרים רק להם ולאחרים עימם קשרו את הקשר לביצוע עבירות הנשק, הקפדה על קשירת קשר רק עם אחרים המוכרים להם היטב ואלה שימשו על פי רוב, כמתווכים, בלדרים או סוחרי נשק עצמאיים, החזקת כלי הנשק במקומות מסתור מחוץ לבתיהם של באסל ואיסלאם ולעתים מסירת כלי הנשק והתחמושת להחזקה ומשמורת עבורם אצל החיילים.

            כמו כן מרבית העסקאות בנשק, מקומות המפגש והחזקת כלי הנשק והאמל"ח התקיימו ברפת או בסמוך לה.

            במועדים הרלוונטיים בכתב האישום שימש הנאשם כסוחר בנשק ובאמל"ח ובינו לבין באסל שררו יחסי הכרות וגומלין על בסיס עסקאות הדדיות בנשק ובאמל"ח, הנאשם ובאסל קשרו ביניהם קשר לבצע עסקאות בנשק, וזאת במספר רב של הזדמנויות. הנאשם ובאסל קשרו קשר, פעמים בצוותא חדא ופעמים בנפרד עשרות רבות של קשרים עם אחרים לקנות מהם כלי נשק, חלק נשק, תחמושת ואמל"ח או למכור כלי נשק, חלקי נשק, תחמושת ואמל"ח. כמו כן סחר הנאש, הוביל, החזיק, וייצר כלי נשק, חלקי נשק, תחמושת ואמל"ח בעשרות רבות של מקרים בתדירות יומיומית ולעתים אף מספר פעמים בכל יום , כמפורט בהרחבה בכתב האישום המתוקן.

3.         במסגרת הסדר הטיעון, סיכמו הצדדים כי הטיעון לעונש בעניינו של הנאשם יהיה פתוח.

            לבקשת הסניגור, הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו.

תסקיר שירות מבחן:

4.         בתסקיר שירות המבחן צוין כי הנאשם קיבל אחריות למיוחס לו בכתב האישום המתוקן, הביע חרטה על התנהלותו וביטא תובנה מילולית לחומרת העבירות ולסכנה הטמונה בביצוען. על אף האמור ציין שירות המבחן, כי הנאשם ממקם עצמו בעמדה קורבנית ונוטה לראות במכרו, אשר הפנה אותו לסוחר הנשק, כאחראי לתחילת מעורבותו הפלילית. שירות המבחן התרשם כי השלכת האחריות לתחילת מעורבותו בעבירות על אדם אחר, אי ראיית עצמו כזקוק לטיפול והקושי לבוא במגע עם חומרת מעשיו והקושי לגעת בתכנים קשים ומורכבים סביב ילדותו והתבגרותו, מותירים את התנהלותו של הנאשם כנובעת ממוקד שליטה חיצוני. לאור האמור, שירות המבחן סבור כי בשלב זה של חייו יתקשה הנאשם להפיק תועלת מהתערבות טיפולית.

            לאור האמור לעיל ולאור חומרת העבירות, נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, והמליץ להטיל עליו ענישה קונקרטית ומוחשית של מאסר בפועל.

טיעונים לעונש:

5.         המאשימה טענה כי הנאשם שימש כסוחר נשק פעיל ועצמאי ועסק ביחסי מסחר בכלי נשק ואמל"ח עם מעורבים אחרים בפרשת הסחר בנשק. המאשימה עמדה על חומרת המעשים המיוחסים לנאשם וטענה כי העבירות המיוחסות לנאשם הינן מן החמורות שבספר העונשין, וכי השיטה המתוחכמת ומרכזיות הנאשם בפרשה מעידות על מסוכנותו. עוד טענה המאשימה כי הנאשם שימש כסוחר נשק עצמאי, סיפק לבאסל כמויות רבות של כלי נשק, חלקי נשק ותחמושת, והווה חלק בשרשרת ייצור כלי הנשק, אשר חלקו עבר אף לשטחים. חומרה יתרה נלמדת מן העובדה כי כלי הנשק שעברו תחת ידו של הנאשם לא נתפסו.

            המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש של שבע שנות מאסר בפועל בדומה לעונש שנגזר על באסל, מאסר מותנה ממושך, וקנס משמעותי ביותר.

6.         הסניגור טען מנגד, כי קיים הבדל בין הנאשם לבין באסל ואיסלאם, וכי חלקו של הנאשם פחות מחלקם של הנ"ל, כאשר באסל הוא זה אשר שימש כראש הפירמידה. הסניגור ביקש להתחשב בהודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן וטען כי הודאתו הייתה גורפת על מנת לחסוך בזמנו של בית המשפט. כן ביקש הסניגור להתחשב בכך שהנאשם התחרט וקיבל אחריות על מעשיו, וכי המדובר במעורבותו הראשונה בפלילים. הסניגור הוסיף וטען כי הנאשם ביצע את מעשיו מחמת מצוקה כלכלית קשה, וכי הנאשם הינו המפרנס היחיד במשפחה.

            הסניגור ביקש להשוות את עניינו של הנאשם לנאשם אחר בפרשה- מוחמד טייב עליו הוטלו 30 חודשי מאסר בפועל, לחילופין ביקש להטיל על הנאשם תקופת מאסר שתהיה פרופורציונאלית לעבירות המיוחסות לו, והכל בניכוי תקופת מעצרו.

7.         הנאשם הביע צער על מעשיו, ביקש להתחשב בו וטען בפניי כי הוא טעה והתלווה לבאסל וזאת לאחר שנקלע למצוקה כלכלית. ככל שבית המשפט יורה על הטלת עונש מאסר בפועל ביקש הנאשם לשלבו בבית כלא חרמון על מנת לעבור תהליך טיפולי.